העיר לוד

פסיפס של תרבויות

       לוד, הינה עיר מעורבת, המבקשת לשמש דוגמא לדו קיום בעיר שבה חיים, זה לצד זה, יהודים, נוצרים ומוסלמים

בפסיפס נפלא של תרבויות וחברה רבגונית.

העיר מדורגת 4 מתוך 10

בדירוג החברתי-כלכלי

 

כ- 52%

זכאים לתעודת בגרות בשנה"ל תשע"ח

 

6,374 ₪

השכר הממוצע לשכיר בשנת 2012 

(ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).

כ- 33%

מקרב אוכלוסיית העיר הם עולים חדשים: 

 

רובם מארצות חבר העמים (11,860) ומאתיופיה (2,680).

מארצות אחרות (10,380)

 

36.6%

מכלל האוכלוסיה הם ילדים עד גיל 18.

12.4%

מכלל האוכלוסיה הם מעל גיל 65.

מס' הנפשות הממוצע למשק בית

עומד על 4.3 במגזר הערבי 7.1

72.5%  מאוכלוסיית העיר יהודים

27.5%  הם ערבים

אוכלוסיית העיר מונה כ-81,000 תושבים

שטח השיפוט של העיר הינו

13,500 דונם

 
 

חזון העיר לוד

לוד מביטה קדימה אל העתיד

 

העיר לוד בראשות ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, ראש העיר לוד והנהלת העירייה, משקיעים משאבים משמעותיים בפיתוחה ומיתוגה של העיר מתוך חשיבה תכנונית ואסטרטגית 

  • פיתוח דיור בר השגה ומשיכת אוכלוסיות חדשות ויציבות , הפיכתה לעיר אטרקטיבית בעיני אוכלוסיה צעירה ואוכלוסיה חדשה ובכלל זה השארת מעירי לוד בעיר.

  • צמיחה כלכלית מואצת הנשענת על הפיכת לוד למוקד עליה  לרגל עבור מבקרים ויזמים ולמרכז עסקים, תעסוקה ותעשייה.

  • לוד כעיר מחוז מרכזית, הנהנית מיתרון עצום בזכות מיקומה במרכז המדינה והנגישות לצירי תחבורה מרכזיים.

  • הפיכתה של לוד למוקד תיירות - פיתוח מסלול תיירות והגדלת נפח תיירות הפנים.

  • שדרוג מעמדה ותדמיתה של העיר בעיני תושבי העיר ואזרחי המדינה.

  • לוד כ"עיר חינוך" המקדמת חדשנות ויזמות חינוכית וקידום השכלה גבוהה.

  • לוד כעיר רב תרבותית וחברה רבגונית, עיר פתוחה ופלורליסטית, סמל לדו קיום המושתת על ערכים של סובלנות, הבנה וכבוד הדדי.

  • שיפור איכות הניהול העירוני, עירייה ידידותית לתושב, יעילה, יוזמת, יוצרת ויצירתית המעניקה רמת שירות גבוהה לתושביה.

  • עיר בטוחה לתושביה המקפידה על חוק וסדר בתחומה.

 

חזון העיר על פי עיריית לוד - דו"ח שנתי לתושב 2014

 

 
 

5,000 שנות הסטוריה

למעלה מ-5,500 שנות היסטוריה יש לעיר לוד, אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל ומהבודדות שבהן לא פסק רצף ההתיישבות מעולם. מיקומה המיוחד במרכז ארץ ישראל, משך אליה את אבות אבותינו התנ"כיים. במהלך ההיסטוריה משלו בה חליפות נוצרים ומוסלמים, כשהסולטאנים התורכיים הם שהותירו בה מזכרות ארכיטקטוניות הפזורות בשפע.

 

תמיד שימשה מרכז רוחני ליהודים, למוסלמים ולנוצרים. כבר בעת העתיקה, הייתה לוד תחנה בדרך הים אשר היוותה את עורק התנועה העיקרי של ארץ ישראל. לעובדה זאת הייתה השפעה מכרעת על מעמדה ועל התפתחותה של העיר לוד, אשר נמצאה על תוואי של נתיבים מרכזיים. בדרכים הללו שהצטלבו בלוד, הילכו שיירות, אשר בעליהן התעכבו בעיר, סחרו בה ותרמו להתפתחותה הכלכלית בכל הזמנים.

בתקופת פריחתה נחשבה לוד כמשנה לירושלים, גדולי הרבנים ישבו בה והיו בה סנהדרין קטנה וישיבה גדולה, בראשה רבי אליעזר בן הורקנוס ובה הורו גדולי החכמים והתנאים בהם רבי טרפון, רבי עקיבא ועוד.

לאורך כל השנים ידעה לוד תקופות של שגשוג ופריחה לצד תקופות של שפל וירידה, זאת בשל המלחמות הרבות שפקדו את האזור והמעבר של העיר מיד שליט אחד למשנהו: היוונים, הרומאים, הצלבנים, העותומאניים, התורכים, כולם הגיעו לעיר לוד או לסביבתה, ושלטו בה במהלך השנים והתקופות ההיסטוריות.

לוד חזרה לידיים יהודיות במלחמת העצמאות כאשר גדוד קומנדו 89 בפיקודו של משה דיין, שיחרר אותה במהלך "מבצע דני" ביום ה' בתמוז תש"ח (11.7.1948). ביום ו' באייר תש"ט (5 במאי 1949), הוענק ללוד מעמד של עיר.

כעיר קולטת עלייה בשנותיה הראשונות, נקלטו בה אלפי יהודים מקצווי תבל. עם השנים הפכו אלפי העולים לחלק בלתי נפרד מההווי של העיר והתלכדו להם יחד, בלי כל הבדל, לפסיפס נפלא של תרבויות וחברה רבגונית  - דתיים ושאינם דתיים, ותיקים ועולים, צעירים ומבוגרים, יהודים ושאינם יהודים. לוד כעיר מעורבת, מהווה סמל ודוגמה בישראל לדו-קיום המושתת על ערכים של סובלנות, הבנה וכבוד הדדי, בעיר שבה חיים יחד, זה לצד זה, יהודים, נוצרים ומוסלמים. כיום מונה אוכלוסייתה של העיר, למעלה מ-81,000 תושבים.

ההיסטוריה והארכיאולוגיה של העיר לוד
ממצאים ארכיאולוגיים מעידים כי לוד נוסדה לפני כ-8,000 שנה (בתקופה הניאוליתית) בסמוך לאפיק נחל איילון. בחפירות הארכיאולוגיות נחשפו בתי חומר ואף קברים בהם הוטמנו תושבי האתר. מאז היווסדה, לוד הייתה מיושבת בכל התקופות ההיסטוריות של ארץ-ישראל וככל הידוע זו העיר היחידה בארץ-ישראל ששמרה על יציבות יישובית כה מרשימה. אפילו ירושלים, קיסריה ועכו ננטשו בתקופות מסוימות בעת שלוד נותרה על כנה.

לוד נכנסה לדפי ההיסטוריה כבר בימי הפרעה המצרי הנודע, תחותמס ה-3, אשר עבר בלוד בדרכו להכניע ברית של ערי כנען וסוריה סמוך לעיר מגידו. התעודות המצריות מלמדות שלוד הייתה נקודה חשובה על אם "דרך הים", היא ה"אוטוסטרדה" הקדומה החשובה ביותר במזרח הקדום.

החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית. לימים בתקופת המשנה והתלמוד היה בלוד מרכז ראשון בחשיבותו של יצירה רוחנית וספרותית ורבים מגדולי הרבנים חיו בעיר ויצרו בה. גם רבי יהודה הנשיא, אשר היה מזוהה עם ציפורי שבגליל, הרבה לבקר בלוד ופעל בה.

בתקופה הרומית, בעת שהארץ נוהלה על ידי האימפריה האדירה, זיהו השליטים את לוד כצומת דרכים מרכזי בארץ ישראל. שבע דרכים אימפריאליות חיברו את לוד עם כל המרכזים החשובים של הארץ ובכך הרומים הפכו את העיר לליבה הפועם של ארץ-ישראל. לוד נקראה באותם ימים “DIOSPOLIS” "עיר האלוהים" וכיאה לעיר האלוהים נבנו בה מקדשים מפוארים והיא הפכה לעיר מפוארת אשר לא נפלה בפארה מקיסריה, מבית שאן ומערים רומיות אחרות. בחפירות בעיר נחשפו וילות רומיות מפוארות ובהן רצפות פסיפס, רהיטי שיש, מטבעות זהב ותכשיטים. גולת הכותרת של הממצאים בני התקופה היא רצפת הפסיפס שנחשפה בוילה רומית מן המאה הרביעית לספירה, בשכונה הנקראת כיום נווה-ירק. רצפת הפסיפס מציגה ספינות מפוארות וחיות ים ויתכן שהדבר מלמד כי בעל הווילה המפוארת היה יורד ים ולכן בחר בסצנות אלה בכדי לפאר את טרקלין ביתו.

רצפת הפסיפס המפוארת של העיר לוד נחשפה בשנת 1996 והיא ללא ספק המרשימה ביותר מבין הרצפות בארץ-ישראל ומהמרשימות בעולם העתיק כולו.

בתמונה: חאן אל חילו

בלוד נולד וחיי ג'ורג', אשר היה לימים קצין בצבא הרומי. ג'ורג' בחר להפיץ את הנצרות ברחבי העולם בימים בהם הפצת הנצרות נתפסה כעברה ובעיקר הייתה אסורה על חיילי הצבא. אגדות רבות מספרות כי באחד ממסעותיו נתקל ג'ורג' בדרקון מאיים, נלחם בו וגבר עליו. סצנת המאבק בין ג'ורג' הקדוש לדרקון הפכה לאחת מהחשובות באומנות הנוצרית בעולם כולו.

בשל פעילותו המיסיונרית הוצא ג'ורג' להורג ע ידי שלטונות הצבא הרומי והפך למרטיר, שכינויו בעולם הנוצרי הרחב ג'ורג' הקדוש. לאחר שנים רבות הובאו עצמותיו לקבורה בלוד וניתן עד היום לבקר בקברו אשר בקריפטה התת-קרקעית של הכנסייה היוונית האורתודוקסית בעיר. 

בתקופה הביזנטית הוחלט לשנות את שמה של העיר לוד לגאורגיופוליס, עירו של ג'ורג'. אז הוקמו בעיר כנסיות גדולות ומפוארות. 

בתמונה: משולש השלום

במאה ה-7 כבשו המוסלמים את הארץ. השליטים המוסלמים קבעו את לוד כבירה אזרחית של ג'ונד פלסטין (מחוז פלסטין) זאת לאחר שהכירו במרכזיותה של העיר ובהיותה לב העורקים של הארץ. רק לאחר כ-80 שנה ייסדו המוסלמים את רמלה השכנה, אשר נבנתה במיוחד בכדי לשמש כבירה במקום לוד, אשר הייתה מזוהה מידי לטעמם עם התרבות הרומית-ביזנטית. 

כשהצלבנים כבשו את ארץ-ישראל הם ידעו היטב על עירו של ג'ורג' ולכן הקימו בלוד קתדרלה מפוארת אשר כל שנותר ממנה הוא אפסיס ואומנות אחדות ששולבו לימים בכנסייה היוונית. 
הממלוכים דחקו את הצלבנים מארץ ישראל במאה ה-13 והשתלטו על לוד. הם הקימו בעיר את מסגד אל-עומרי ובנו את גשר ג'ינדאס מעל נחל האיילון, מצפון לעיר. גשר ג'ינדאס העומד על כנו עד היום, הוא מהגשרים העתיקים המרשימים בארץ ישראל.
בתקופה העות'מנית הפכה לוד לעיירה מרכזית באגן נחל האיילון ולמרכז חשוב לתעשיית שמן הזיתים ומוצריו. בפארק השלום בעיר נותרו כמה מבני אבן מפוארים אשר שימשו עד לפני כ-60 שנה לייצור השמן ומוצריו. בעיר נבנה חאן יפה (חאן ח'ילו), מסגדים אחדים ובתי אבן יפים ששרדו בחלקם עד ימינו.

כשהבריטים כבשו את הארץ הם השכילו להבין (כקודמיהם הרומים) שלוד היא הצומת המרכזי והטבעי של ארץ ישראל. לפיכך החליטו להקים בעיר את תחנת הרכבת המרכזית, בין קהיר בדרום לדמשק בצפון. מצפון לעיר הקימו הבריטים את שדה התעופה הבינלאומי של הארץ אשר נקרא שדה לוד, עד למותו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

נכתב על ידי ד"ר אלון שביט - מנכ"ל מכון ישראלי לארכאולוגיה, מומחה ללוד העתיקה. 

הקרן לפיתוח לוד ע"ר 580493856 ת.ד 690 לוד 7110603 | الصندوق لتطوير اللد ج.م ٥٨٠٤٩٣٨٥٦ ص.ب ٦٩٠ اللد  ٧١١٠٦٠٣ | The Lod Foundation A.R. 580493856 PO Box 7110603